לכבוד כנסת ישראל
מכתב תלונה פתוח על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי
אבקש להביא בפני כבודכם מידע על התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי ולבקש מכבודכם את התייחסותכם
לאמור, כדלקמן:
המתלונן לקח בעברו חלק פעיל בהנהגת הסטודנטים בישראל ואף
שימש כיו"ר אגודת הסטודנטים, את ח"כ בועז טופורובסקי מכיר
הח"מ מתקופה זו, שכן בועז טופורובסקי החל את פעילותו באגודות
הסטודנטים זמן קצר לאחר שהמתלונן החל לעסוק כעורך דין וסיים
פעילותו הסטודנטיאלית.
הח"מ כפעילים סטודנטיאלים רבים לשעבר, עסק בהתנדבות
בין היתר בטיפוח חברת איסתא שהייתה בבעלות הסטודנטים
ואשר הדיבידנדים מרווחיה מימנו את פעילויות הסטודנטים לארוך
עשרות שנים.
מסתבר, שלקראת קץ משמרתו של ח"כ בועז טופורובסקי כיו"ר
התאחדות הסטודנטים עשה בועז טופורובסקי מעשה בעייתי
ומכר בשם הסטודנטים למקורבו אחישי גל את מניות חברת איסתא
במחיר נמוך עד כדי נזיד עדשים ובצורה שתפסיק לעולמי עד
את תקצוב הסטודנטים מתוך הדיבידנדים של חברת איסתא,
אך מול התחייבות לשמירת מקום עבודה אישי לח"כ בועז
טופורובסקי, לאחר סיום כהונתו הציבורית.
מייד עם סיום כהונתו הציבורית כיו"ר התאחדות הסטודנטים
התמנה בועז טופורובסקי במשכורת מנופחת ליו"ר דירקטוריון איסתא
ושלשל לכיסו בצורה זו מאות אלפי שקלים- בעוד הסטודנטים
נשארו ללא שום בעלות בחברת איסתא וללא דיבידנדים שנתיים
היכולים לממן את הפעילויות הסטודנטיאליות.
לא מיותר לציין, שמשרדו של הח"מ נ. קוריס ושות' כולל נכון לימים אלו כ 35
מועסקים ועוסק בעיקר בפתרון סכסוכים מסחריים עבור לקוחותיו
שביניהם החברות הגדולות והותיקות בישראל ובמסגרת זו של משרד
הח"מ שוב בשמו של בועז טופורובסקי אשר עמד בראשה של מפלגת צבר
שהתיימרה להיות מפלגת הצעירים אך כשלה בבחירות בשנת 2009 תוך
שהותירה אחריה חובות לא משולמים לספקים רבים,
כאשר בועז טופורובסקי שניצח על פעילותה של מפלגה זו התנער
מאחריות לתשלום עבור המוצרים השונים שהוזמנו, ולא טרח
אף לנסות להסדיר את חסרון הכיס לספקים שסיפקו לו ממוצריהם
ולא קיבלו בעבורם תשלום. (ראו לעניין זה גם כתבה בעיתון
הארץ מיום 04.02.2014)
אולי לא מיותר לציין, ששמו של טופורובסקי עוד נקשר בפרשיות
נוספות ועל רקע חלק ממעשיו הוכתר בתואר המפוקפק כמועמד
הראשון של מפלגת יש עתיד, אשר עוד טרם בחירתו כבר בוקרה
התנהלותו על ידי מבקר המדינה. (ראו כתבה בעיתון
מעריב מיום 11.11.2012).
ברקע היכרות זה התבקש הח"מ על ידי לקוח לפנות אל
ח"כ טופורובסקי, לאור השתלחויות של הח"כ כנגד לקוחו
של הח"מ ומתוך כוונה להציג לטופורובסקי תמונות מצב
אמיתית שייתכן ותשנה את צורת התנהגותו והסגנון המסית
של התבטאויותיו.
אכן, לפניית הח"מ הזמין ח"כ בועז טופורובסקי את הח"מ ואת לקוחו
של הח"מ לפגישה במשרדו ביום 20.11.2013 ובפגישה
זו הוכח לח"כ טופורבסקי שפניות שונות שהופנו אליו בעניין לקוחו של
הח"מ היו שגויות ואף הוצגו לח"כ טופורובסקי מסמכים שונים ולרבות
הנחיות משרד התקשורת משנת 2007 שעדיין מפורסמות
באתר משרד התקשורת
כאן http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/4/1264.pdf
במסגרת הפגישה אף ציין בועז טופורובסקי כי השתכנע בעמדת לקוחו
של הח"מ ואף לאור הראיות שהוצגו לו טען כי הוא מבין שלקוחו
של הח"מ פועל כחוק. למרות האמור ציין ח"כ בועז טופורובסקי,
כי "הוא אינו כפוף לחוק שכן הוא קובע את החוקים" וכן כי בשלב
שבו הוא נמצא הוא "אינו יכול לעשות פרסה ציבורית".
באותו מעמד אמר ח"כ בועז טופורובסקי גם, כי הוא אינו
כפוף גם להחלטות בית המשפט שכן בית המשפט נמצא בסמכות
מקבילה לזו שלו...
הגדיל ח"כ בועז טופורובסקי והסביר, כי בכוונתו לדרוש מהכנסת לחוקק
חוק שיהיה רטרואקטיבי ואשר מבין סעיפיו יצויין במפורש שמו של
הלקוח של הח"מ.
בהתאם לאמור ציין הח"מ בפני בועז טופורובסקי, כי לדעתו חברי הכנסת
לא יתנו יד למהלך בלתי חוקתי שכזה וממילא במקרה ויתקבל
חוק בעל תחולה רטרואקטיבית הכולל בנוסחו את שמה של חברה
פרטית ספציפית- יגיש הח"מ כמתבקש לפי דין, עתירה לבג"צ בשם
מרשו.
אולי כאן המקום לרגע לעצור ולהבין, שתפקידו של עורך הדין הינו
בין היתר להנגיש עבור לקוחו את הפנייה לערכאות וביניהן בג"צ
ולעמוד על זכויות לקוחותיו בפני ערכאות אלו.
נזכיר עוד, שספציפית פנייה לבג"צ – בית הדין הגבוה לצדק –
הנה פנייה שכשלעצמה צריכה להיות מבורכת, שכן דווקא פנייה לבית
הדין הגבוה לצדק הינה פנייה המוודאת שקיפות, חוק, ניקיון כפיים
ובהירות- לגבי העניינים המובאים לפניו.
בתגובה לדעתו של הח"מ שתוכניתו של ח"כ בועז טופורובסקי
"לא תעבור בג"צ" הרים בועז טופורובסקי את קולו, צעק על הח"מ
ועל מרשו "אני אתלונן עליכם שאתם מאיימים על החיים שלי"
ובכך הסתיימה הפגישה. בועז טופורובסקי אומנם לא מימש את האיום
שאיים (ויצויין שאיום מסוג זה שאיים בועז טופורובסקי ולפיו ימציא איומים
בכזב איומים על חייו יכול כשלעצמו להוות עבירה אתית ופלילית), אך עדיין
הגבוה לצדק לגביו- ואף כפי שציין בתקשורת הגיש תלונה במשטרת
ישראל על "איומים" – בפנייה לבית המשפט הגבוה לצדק שיבחן
את התנהלותו מתוכננת.
נראה שהדברים ברורים אך נציין בכל מקרה, שהודעה על פנייה
לבית המשפט הגבוה לצדק אינה יכולה להיחשב איום והיא דבר
מותר, ואפילו מבורך, בשלטון נאור.
כך או כך, במקביל להצהרותיו השונות על כך "שאוים", פנה
ח"כ בועז טופורובסקי גם בתלונה אישית כנגד הח"מ, אל לשכת
עורכי הדין בישראל ובה טען שאוים על ידי הח"מ.
אומנם אין לח"מ ספק שלשכת עורכי הדין בישראל תגבה את הודעתו
לגבי הפנייה לבג"צ בשם לקוחו, שכן זוהי עצם מהותו של מקצוע
עריכת הדין, אך עדיין יש צורך להזכיר הדברים לאור שביום
10.04.2014 התראיין ח"כ בועז טופורובסקי בתקשורת והודה שניסה
להתערב בצורה לא חוקית בענייניה הפנימיים של לשכת עורכי הדין-
ואף כדבריו בתקשורת "הרים טלפון לברר עם ראש לשכת עורכי הדין",
בכדי לנסות להפעיל עליו לחצים פסולים ולהכניס למסגרת השיקולים
בדיון שאמור להיות מקצועי וענייני- עוד מניעים זרים.
ניכר, שניסיון של ח"כ לעשות לרעה שימוש בתפקידו ובאוזניים
הקרואות בפניו לאור תפקידו, בכדי לנסות להשפיע ולהפעיל לחצים
על טריבונל מעין שיפוטי הנו ניסיון חמור מאין כמוהו, וחמורים
הדברים עוד יותר כאשר ח"כ בועז טופורובסקי אף מרשה לעצמו
להתרברב במעשים פלילים לכאורה כגון דה- הפוגעים פגיעה
אנושה בתדמיתם של חברי הכנסת המקפידים לעשות בכוח תפקידם
בניגוד אליו- לטובת הציבור ובהתאם לדין.
עוד באותו ראיון, הצהיר בועז טופורובסקי בכזב כאילו הח"מ באופן
אישי הגיש נגדו תלונה בפני כבודכם, כאשר כבודכם וודאי יודעים
שפנייתו של הח"מ כאן בתלונה אישית על שנעשה נגדו באופן אישי על
ידי בועז טופורובסקי, הנה פנייה ראשונה של הח"מ.
באותו אירוע גם, השתמש שוב בועז טופורובסקי בסמנטיקה אלימה ומסיתה, ובין היתר טען שכבודכם בעצמכם "גלגלו את עורך הדין במדרגות".
יוזכר בעניין זה, כי במחלוקת כאמור בין טופורובסקי לבין מרשו
של הח"מ, כבר הגיעו הדברים עד כדי איומים באלימות מקבוצתו של טופורובסקי,
והמשטרה ובתי המשפט כבר נאלצו להוציא צווי הרחקה
כנגד המוסתים בסביבתו של טופורובסקי, המהווים כפי שנלמד מהחלטות בתי המשפט
והמשטרה- איום של ממש.
יצויין שדבריו הבעייתיים של ח"כ בועז טופורובסקי כאמור, אף הגיעו
לידיו של הח"מ בסרטון וידאו השמור אצל הח"מ.
לקראת סיום הדברים ולמרות שתלונתי כאן מוגשת בשמי ולא בשם לקוח, אציין שבעניין
המחלוקת עצמה מנסה ח"כ בועז טופורובסקי להתנגח ולחסל את שלטון החוק והמוסכמות שדבריו של בית המשפט הם-הם המילה האחרונה, ובעיקר שעו"ד
כאמור הנו בעצמו התובע הייצוגי בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי
בתל אביב, שם נקבע לגבי עו"ד, שזה העיד עדויות שקר,
אף שידל אחרים להעיד עדויות שקר ושכל גרסות אתיו השונות הופרכו.
נראה שלאחר שבית המשפט קבע בת"צ 1860-09 כאמור לטובת מרשתי ותוך שהעיר ביקורת קשה
למדי על התנהלות עו"ד שעמד בראש הקבוצה כנגדה, מוטב כי חבר הכנסת יכבד את החלטות
בית המשפט ויימנע מלחבור דווקא כנגד שלטון החוק ולאחר שעליו
נקבעו לאחר חקירה ודרישה ממצאים כה קשים.
לא מיותר לציין, שלאחר שח"כ בועז טופורובסקי החל במסע ההשמצות
כנגד הח"מ רק לאור שלדעתו של הח"מ תוכניתו של טופורובסקי אינה חוקתית ו"לא תעבור בג"צ",
למד הח"מ ובדיעבד מהתקשורת שח"כ בועז טופורובסקי כבר ננזף לא פעם לאור התנהגותו השערורייתית הפוגעת
בכבוד המשכן ובכבודם של יתר חברי הכנסת בעוד מספר פרשיות.
יצויין, שלמיטב הבנתו של הח"מ, גם התנהלותו של ח"כ בועז טופורובסקי כפי שפורטה במכתבי כאמור אינה מוסיפה כבוד למשכן בו הוא חבר
ולאחר שכבר נקבע על ידי יו"ר הכנסת ולגבי ח"כ בועז טופורובסקי, כי
הוא "עושה מעשים שפוגעים בדימוי הכנסת" (ראו כתבה בעיתון הארץ מיום 12.06.2013),
מתבקשת הועדה הנכבדה לבחון את מעשיו של ח"כ בועז טופורובסקי ולכל הפחות להעיר לו
על האיומים בהם נקט, על התבטאויותיו הבעייתיות שפורטו-
שבחלקן אף הינן אלימות או יכולות להיתפס כהסתה לאלימות, על
ניסיון ההתערבות הבלתי חוקי שניסה לעשות בענייניה המקצועיים של לשכת עורכי הדין, על העובדה שהוא צריך לברך על פנייה לבג"ץ
שיבדוק את התנהלותו ולא לטעון כי "הוא מעל החוק" ושמדובר באיום,
וכן על התנגחותו הבלתי פוסקת בשלטון החוק ובקביעות בתי המשפט.
תודה מראש על טיפולכם,
|
יום שלישי, 15 באפריל 2014
ח"כ בועז טופורובסקי עושה שימוש לרעה לכאורה בתפקידו - יש עתיד ?
יום שני, 24 במרץ 2014
נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם קוריס קישורים ומידע באינטרנט
נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים: עו"ד נועם קוריס קישורים ומידע באינטרנט: נ. קוריס שות' - עו"ד נועם קוריס הבלוג ▼ 2014 (59) ▼ מרץ (56) עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד עו"ד נ...
Noam Kuris: נועם קוריס ושות' נלחמים על שמירת תנאי עובדי הציבור...
Noam Kuris: נועם קוריס ושות' נלחמים על שמירת תנאי עובדי הציבור...: משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' נלחם על שמירת תנאי עובדי הציבור בקופות הגמל נ. קוריס ושות' ב - ynet.co.il התובע הייצוגי טוע...
יום רביעי, 19 במרץ 2014
יום שלישי, 18 במרץ 2014
עו"ד נועם קוריס מבחנה של גוגל לעזור בארגון המידע העולמי והפיכתו נגיש לכולם
גוגל מעל לחוק/ נ. קוריס ושות' עורכי דין 12/2007
לפני לא הרבה שנים, כשרק נכנסו המחשבים לתודעתנו, התרבו הקלישאות על כך שהמחשב הוא האשם בטעות ולא האדם שהפעיל אותו, מאז חלה התפתחות ניכרת בטכנולוגיה.
הקלישאה שהמחשב אשם התחלפה בשנים האחרונות בכך שהתוכנה אשמה, האם הגיע הזמן שהאדם שהמציא ומפעיל את התוכנה יתקן את הטעויות ?
הצהרות גוגל ישראל, המתנערות מהכנסות המיליארדים כחברת פרסום (לפחות כך נכתב על חשבוניות המס שמנפיקה גוגל אדוורדס) והטענות כי גוגל הנה אך ורק אמצעי חיפוש דיגיטלי אינן עומדת במבחן המציאות.
במקביל להתעצמותה של גוגל והפיכתה לכוח שולט באינטרנט ובחיי מיליארדי אנשים, פסעה עד כה גוגל בין הטיפות, מבלי שבישראל נאכפו כנגדה חוקי המדינה ותוך שלמעשה גוגל מתעלמת מריבונות השלטון, במדינת ישראל.
בסין למשל, החליטה גוגל לקבל את חוקי המדינה, ושינתה את המבנה הטכנולוגי של מנוע החיפוש, כך שיצנזר פרסומים האסורים על פי חוק בסין. (פורסם בy-net 25.01.06)
האדם גם בגוגל, עדיין חזק מהמכונה, כמתכנתי גוגל רוצים לשנות את האלגוריתמים לחיפוש, בכדי שיתאימו לחוקי מדינה ריבונית הם יכולים.
לאור פירסומים אנטישמיים קשים, פירסומים מכחישי שואה ועוד פרסומים אחרים האסורים על פי דין הצהיר מר מאיר ברנד, במסגרת כנס "שנאה באינטרנט" שנערך ביום 12.11.2007 כי:
"גוגל אינה, ואסור שתהפוך, לפוסק המרכזי לגבי מה שמופיע או אינו מופיע ברשת. על כך צריכים להחליט הממשלות שבחרנו ובתי המשפט".
בפועל לדעת רבים, בהצהרה זו של מר מאיר ברנד, נראה שיש משום התעלמות של גוגל ישראל, כדבר שבשגרה, ממגוון חוקים ודינים, תוך עשיית עבירות פליליות לכאורה בישראל.
היתממותה של גוגל ישראל, כי היא מפרסמת כל מידע ותוכן בצורה שווה, הנה למעשה הודאה לכאורה, בעשיית עבירות פליליות ועוולות אזרחיות, אשר חלקן מובאות כדלקמן:
פרסום המרדה - סעיף 134 לחוק העונשין
הגדרה בסעיף 139, כי העדר תשומת לב או העדר זהירות בפרסום, לא יהוו הגנה בידי המפרסם, היסוד הנפשי בעבירה זו אם כן, די שיהא בפזיזות או בקלות דעת.
פרסום הקורא לגזענות – סעיף 144ב לחוק העונשין
הסעיף קובע תקופת מאסר של עד 10 שנים, וכאשר אין מדובר בהחזקת חומר בכוונה זדונית, שנה בלבד.
חוק איסור לשון הרע קובע כללים לגבי פרסום לשון הרע במעגל שני, כלומר חזרה על פרסומי לשון הרע שפרסם אדם אחר ומטיל אחריות, אזרחית ופלילית, גם על מפיץ לשון הרע במעגל השני.
סעיף 25 לחוק איסור לשון הרע, מחייב גם את המפרסם, לפרסם כל עדכון בפרטים הנוגעים לפרסומים על תיקים משפטיים, חקירות משטרה וכדומה.
פרסום לפי סעיף 25א חייב להיעשות בהבלטה ראויה ובאותה הדרך שבה פורסמו הדברים מלכתחילה.
פגיעה ברגשי דת – סעיף 173 לחוק העונשין
פרסום שיש בו בכדי לפגוע ברגשי הדת, אף אם נשעה בפזיזות ו/או בקלות הדעת ולא מתוך כוונת זדון דווקא.
איסור פרסום בדבר שירותי זנות ופרסום דברי תועבה – סעיפים 205א – 205ג, סעיף 214
היסוד הנפשי הנדרש לשם עשיית העבירה הנו פזיזות ו/או קלות ראש בלבד
חוק הגנת זכויות יוצרים אוסר גם הוא, על העתקה ושימוש ביצירות מוגנות, על ידי מעגל שני, כך שגם פרסום יצירה מוגנת באמצעות אתר מפר, על ידי גוגל, אינה לגיטימית לכאורה, בהתאם לחוקי מדינת ישראל (עבירה פלילית ועוולה אזרחית).
חוק עוולות מסחריות, קובע בסעיף 2 איסור על פרסום תיאור כוזב של עסק, עוסק, מקצוע או שירות, העוולה הינה עוולה אזרחית הקובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בשווי של 100,000 ₪, לכל הפרה.
רשימת החוקים, הסעיפים והדינים, בהם מחויב כל אדם או תאגיד במדינת ישראל ואשר דורשים למען שמירת הסדר החברתי, על הימנעות מפזיזות וקלות דעת ועל בדיקה ראויה ונאותה טרם פרסומים הנה עוד ארוכה וכוללת בין היתר גם את סעיפים 159 ו- 168 לחוק העונשין.
גוגל, שיצרה לעצמה תדמית חיובית בתחילת דרכה, כאשר סיפקה במשך שנותיה הראשונות את כל שירותיה בחינם אין כסף, מנצלת עתה עד תום את כניסתה השקטה והידידותית לכל בית ובית בישראל ומנצלת בצורה צינית את חוסר ההבנה של מרביתנו לגבי הדרכים הטכנולוגיות בה היא פועלת, בהיתממות מקוממת שכן לטענת גוגל, כך התוכנה עובדת ואנחנו לא מתערבים...
זו רק שאלה זמן, עד שנתעשת כולנו ונבין שלא המחשב ולא התוכנה אשמים, מאחורי התוכנה והמחשב יושבים אנשים, אנשי גוגל שפועלים, מה לעשות, בכדי להרוויח עוד ועוד כסף לכיסם ולכיסי בעלי המניות, הבוסים באמריקה.
ברור שמדינה שרוצה לשמור על ריבונותה חייבת להיות זהירה ביחסה אל גוגל, הענק השקט הזה שעושה ככל העולה על רוחו, כי התוכנה שלו היא אוטומטית, ברור שכאזרחים במדינה, גם לנו יש חלק בסיפור וגם אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו, שיושבים בבית וניזונים מאותו ענק בעל חזות ידידותית, שעושה בשקט ככל העולה על רוחו.
מה אומר על כך מנכ"ל גוגל ישראל ?
"ברנד נשאר נאמן לניסוח התאגידי: "המטרה של גוגל היא לעזור בארגון המידע העולמי ולהפוך אותו נגיש לכולם. יכול להיות שבדרך מתחרה גוגל בחברות כאלה או אחרות. אנחנו לא דורסים" (פורסם במעריב באינטרנט 21.02.06).
לפני שיהיה מאוחר, לפני שגוגל תפרסם גם על קורא מאמרי זה לשון הרע, פירסומי תועבה או הסתה לגזענות כנגד העם היהודי (כמובן על שרתים בחו"ל), מוטב לדעתנו, כי גם במדינת ישראל, תקפיד גוגל על חוקי המדינה ותצנזר, בדיוק כמו בסין, את הפרסומים שהמנוגדים לחוק.
יפה שעה אחת קודם.
הכותב הנו עורך דין נועם קוריס ממשרד נ. קוריס ושות' העוסק בדיני אינטרנט.
יום ראשון, 16 במרץ 2014
זכויות האדם בישראל- נ. קוריס ושות'
הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.
המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה המוצהרות של לשכת עורכי הדין אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת הלשכה עצמה כנרתמת לאגד ולהגן את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסוימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולים גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.
הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.
ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.
ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.
לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.
נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.
אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.
בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דינו בעפא080426/05 לאמור:
"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובותיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה.
.
עו"ד נועם קוריס, משרד נ. קוריס עורכי דין ומגשרים
עורכי דין
הירשם ל-
תגובות (Atom)